ריצת ספרינט

בריצת ספרינט כמו כל ענף ספורט על מנת להצליח יש את השילוש של האימון שבלעדיו לא ניתן להצליח וזה:

עבודה

גנטיקה

ומט

מנטליות בלי כל אחד מזה לא ניתן להצליח.

כמו כל ענף ספורט בעולם כישרון זה לא הכל בחיים,כך זו ריצת הספרינט מבחינה פיזולוגית לא כל בן אדם יכול להיות ספרינטר כי יש גם את המבנה הפיזולוגי שלנו.

אז איך קשור המבנה הפיזולוגי בגוף שלנו לריצה?

ישנם 2 סוגי סיבים בגוף שיוצרים את רקמות השריר.

הסיב הרלוונטי לריצת הספרינט זהו הסיב הלבן ששיש עדיפות ברוה של סיב לבן על פני הסיבים האדומים.

הסיבים לבנים-אנאירובים

סיבים אדומים-אירובים.

שהם סיבים ששריר אנאירובי בנוי ממנו,מאגרי הפחמימות והחלבונים כי אותם מאגרי פחמימות מספיקים לזמן קצוב של זמן ובריצה זו הכח המהירות והעוצמה שאנו מפתחים צריכים להיות בפיק המהירות ב80% מסה”כ הרחצה.

אימון הספרינט בכללותו הוא אימון אנאירובי שאורכו נע עד 45 שניות מאמת מירבי,85%-95% מדופק מירבי.

הספרינט מחולק ל3 קטגוריות שונות

100 מטר 200 מטר 400 מטר

בתוכם יש הרבה מקצועות כמו קפיצה לרוחק קפיצה לגובה והדיפות בעלי גוון אנאירובי מובהק .

אז בעצם איך אנחנו מתאמנים לאותם ריצות?

1)עבודה על מהירות טהורה

2)עבודה על ביומכניקה נכונה.

3)עבודת כח בחדר כושר שמחולקת לתקופות.

4)אימוני ריצה שמחולקת לתקופות אימון.

5)שילוב של תזונה ופיזיולוגיה.

6)עבודת סיבולת והספקי מהירויות לפי זמן ותקופת ההכנה .

7)תוכנית אימונים שנתית והצבת מטרות.

לסיכום ריצת הספרינט היא ריצה אנאירובית אך יש לה נגיעות כיום בכל תחומי הספורט ממשחקים קבוצתיים:

כדורגל כדורסל כדוריד.

וספורט יחידני כמו טניס .